<h1>הגהות שערי דורא סימנים י"ד—ט"ו</h1>
<h2>דף סז.</h2>
א)ואשה צריכה להטיל מים קודם שטובלת אם היא צריכה כדאמרינן בפ' יוצא דופן [מ"ג ע"ב] גבי זבה שנעקרו מי רגליה כו' וירדה וטבלה מהו תיקו וכל תיקו דאורייתא לחומרא וגם יש לה לבדוק ולנקות את עצמה במקום גדולים ובמקום קטנים ולהסיר הצואה שבחוטם ובאזנים (ס"א כיחה). וצריכה להסיר הצואה והלכלוך שתחת צפרניה ב)ולחתוך צפרניה ונראה דזה הטעם משום הטיט שתחת הצפרנים אבל משום הצפרנים שהן גדולים חוץ לבשר אינו חוצץ כמו השיער שגדול יותר מדאי ואינו חוצץ ואין חותכין את הצפרנים כי אם משום הטיט והואיל וכן אם אירע טבילתה בחול המועד שאז חופפות במים ואסור לחתוך הצפרנים במועד די בכך לנקר הטיט שתחת הצפרנים אבל רש"י התיר [לנשים] ליטול הצפרנים במועד לצורך טבילה כדאיתא בירושלמי [מו"ק פ"א ה"ז] ועושה האשה כל תכשיטיה במועד וחשיב חתיכת צפרניה לצורך מצוה לתכשיטין ומיהו בס"ת מצריך שינוי והבאה להחמיר תחתוך הצפרנים בשיניה ודרך שינוי בסכין כי במ"ק [י"ח ע"א] אינו אוסר כי אם בגנוסטרי (פי' במספרים) או שפחתה גויה תגלחם לה ואף על גב דאמירה לגוי שבות היא אבל במקום מצוה כגון הכא מותר ואם יש לה קוץ תחוב בבשרה אם אינו נראה אינו חוצץ ואם נראה חוצץ ועיין בספר התרומה. [שערי דורא הלכ' נדה סימנים י"ד—ט"ו]. א)0כתב ר' עובדיה בצפנת פענח בשם ראב"ן האשה שטבלה ולא הטילה מים תחילה לא עלתה לה טבילה, דבעי רבא זבה שנעקרו מימי רגליה וטבלה מהו ולא אפשיטא, וספיקא דאורייתא לחומרא, וכתבתי לו תמיה בעיני אם יצא זה מפי גאון מעולם דאותה הבעייא היא לענין טהרות משום מעיינות הזבה וה"ה רוק שנתלה בפיה, אבל לבעלה אפילו אחר טבילתה נוגעת במעיינות הזבה אינה נאסרת לבעלה, ואי משום שצריכה לעצור עצמה ולא יהא אותו מקום ראוי לביאת מים, [א"כ. ד"מ סי' קצ"ט] אין ראייה מזבה שנעקרו כו' (ולא) [אלא. ד"מ שם] מקמצה שפתיה עכ"ל. ב)0ואם שכחה ולא נטלה צפרניה קודם טבילה אינה חוצצת בלבד שלא יהא בתוכם טיט, ומ"מ טוב להחמיר ותטבול פעם שנייה משום דאי אפשר שלא יהא בתוכם טיט עכ"ל התוספות. וכן כתוב בשם הגאונים דוקא בצק שתחת הצפרנים, אבל ציפורן עצמו אינו חוצץ אפילו היא גדולה ועומדת לחתך וטעמא משום דהצפורן הוי מגוף האדם ע"כ. פסק מהר"ר שמואל בונפנ"ט בר אברהם הלוי על אשה שיש לה נפח על מקום הצפורן ולא היתה יכולה לחתוך ולא לחטט, דאם נפוח כ"כ שאין הטיט נראה תחת הצפורן אינו חוצץ. אמר ר"ת ז"ל דאפילו בטיט ובצק אם יש ממנו כ"כ מעט שאינו מקפיד אינו חוצץ דמיעוט שאינו מקפיד כו', ונהגו העולם לחתוך הצפרנים בשעת הטבילה מפני חששא של טיט ושל בצק שתחת הצפורן. וכשאירע טבילתה בחול המועד נכון הדבר ששפחתה גויה תגלחם לה ואמירה לגוי שבות היא ובמקום מצוה מותר ואם אין לה גויה תנקר היטב הטיט שתחת הצפורן מרדכ"י.
